24 דצמבר, 2013
אבן גבירול 36, תל אביב-יפו
אבן גבירול 36, תל אביב-יפו
יום קיצי [יחסית] באמצע החורף [היחסי] בשילוב של עבודה מהבית [ת"ש] דרש ארוחה במקום שהוא לא הבית. אז חברה הוקפצה לצורך הזלילה והצטרפה אליי לנסות את אלבה, שאני נשבע שלא שמעתי עליה עד לאותו הרגע, ולא נראה לי שבצדק.
בבניין הדנדש שבו שוכן בנק לאומי על אבן גבירול, די מסתתרת לה אלבה. חלפתי על פני המקום אולי 17 פעמים בחודשיים האחרונים מבלי לשים לב לשם של המקום או למה מתרחש שם, עד היום. בחלל צר למדי שוכן חלל המסעדה [שמחזיקה גם ביופי של "מרפסת"], עם קירות בגובה האפונה של ג'ק ובקבוקי יין ומשקאות אחרים חוצצים בין הבר לבין המטבח ביופי של סידור חוצץ.
תפריט העסקיות של החברים באלבה כולל כמה רמות, החל מ-59 שקלים שכוללים מנה ראשונה ועיקרית. לצמחונים/טבעוניים מביניכם יהיו אפשרויות בחירה בודדות, אבל אני מניח שזה מצב מוכר כבר. בכל מקרה, בחרתי להזמין כראשונה את סלט העגבניות-קלמרי [בתוספת של 10 שקלים למחיר העסקית] וכעיקרית את נקניקיות הטלה. על הדרך, טעמתי משותפתי לארוחה גם קצת חסה ופסטה סיציליאנית, הרשמים לפניכם.
סלט העגבניו-מרי [קליט?] מגיע עם המון עגבניות שרי מזנים שונים, משונים וטעימים. היו שם רגילות, צהובות, בלק-פרל [הכהות שמזכירות עוגת שיש אדומה-ירוקה] ומצומקות. ביג ג'וי אחד גדול ואייל שני-י. כל העגבניות הללו הגיעו עם מנגולד, נבטים ותובל בבזיליקום תאילנדי ופלפל. אה, וכמובן, קלמרי.
הקלמרי הסגול שהגיע על גבי הסלט היה עשוי כראוי [יום יבוא ואכין אחד כזה] והוגש כמעט שלם, מה שהוסיף כיף ילדותי בחיתוך שלו לביסים אנושיים. מנה של תענוג שפחות מתאימה לחורף לדעתי, אבל טעימה בכל ימות השנה. באסה קטנה שהשתחלה לה פנימה היתה שערה שמצאתי בסלט הנהדר, ובאסה קצת יותר גדולה היתה שהצוות לא הגיב בשום ביטוי של סליחה או העברת העניין הלאה [ואם הוא העביר - אז העברתי את האחריות למנהל]. אמנם שערה קטנה, אבל עדיין. חבל.
מה שנקרא במסעדה "סלט קיץ ירוק" התברר כהרבה חסה. הרבה מאוד חסה. וקצת מלפפונים פרוסים דק, עם ויניגרט טעים מעל. לא טרחתי לצלם את המנה, כי אין צורך בכך - גם עם דמיון של פקיד שומה אפשר לראות את התמונה בראש. לא בטוח שראויה להכנס תחת המנות הראשונות בעסקית - אולי אם מתמחרים את העסקית ב-10 שקלים פחות.
העיקריות הגיעו כמה דקות לאחר מכן, ונראו מפתות למדי. על הפסטה אני לא אפרט כי טעמתי ממנה ביס סמלי ולא מייצג, אז הרי לכם תמונה להפעלת הדמיון.
על נקניקיות העגל לעומת זאת, ירדתי בשיא הכוח. הן היו טעימות מאוד, רכות מאוד והריחו כמו אחד מהשלבים שבסולם לגן עדן. ליד זוג הנקניקיות [המכובדות בגודלן, יש לציין] הגיע סלט כרוב סגול חם שמעולם עוד לא טעמתי, עשוי עם בירה ותפוחי אדמה. לדעתי הסלט המדובר מביס בעשרות מונים את הכרוב הכבוש המקובל, ואפילו לקולסלו שאני כל כך אוהב. מכובד ביותר. ליד כל העניינים ישבה לה ברוסקטה עם רוטב ורדרד מעגבניות טריות - עוד סייד מחמיא לנקניקיות. בובה.
אז איך לסכם בקיצור? 7 במדד הזעתרן [69 שקלים על מנה ראשונה פירסט קלאס ומנה עיקרית משביעה וטעימה, בלי שתיה]. לא תצאו מפוצצים, אבל לגמרי מרוצים. מנת הסלט-מלא-חסה הורידה קצת, כמו גם היחס האדיש לשיערות באוכל. עדיין, אחזור לשם בשמחה פעם נוספת לטעום דברים חדשים.
ביוש.
 |
| אלבה. |
בבניין הדנדש שבו שוכן בנק לאומי על אבן גבירול, די מסתתרת לה אלבה. חלפתי על פני המקום אולי 17 פעמים בחודשיים האחרונים מבלי לשים לב לשם של המקום או למה מתרחש שם, עד היום. בחלל צר למדי שוכן חלל המסעדה [שמחזיקה גם ביופי של "מרפסת"], עם קירות בגובה האפונה של ג'ק ובקבוקי יין ומשקאות אחרים חוצצים בין הבר לבין המטבח ביופי של סידור חוצץ.
תפריט העסקיות של החברים באלבה כולל כמה רמות, החל מ-59 שקלים שכוללים מנה ראשונה ועיקרית. לצמחונים/טבעוניים מביניכם יהיו אפשרויות בחירה בודדות, אבל אני מניח שזה מצב מוכר כבר. בכל מקרה, בחרתי להזמין כראשונה את סלט העגבניות-קלמרי [בתוספת של 10 שקלים למחיר העסקית] וכעיקרית את נקניקיות הטלה. על הדרך, טעמתי משותפתי לארוחה גם קצת חסה ופסטה סיציליאנית, הרשמים לפניכם.
סלט העגבניו-מרי [קליט?] מגיע עם המון עגבניות שרי מזנים שונים, משונים וטעימים. היו שם רגילות, צהובות, בלק-פרל [הכהות שמזכירות עוגת שיש אדומה-ירוקה] ומצומקות. ביג ג'וי אחד גדול ואייל שני-י. כל העגבניות הללו הגיעו עם מנגולד, נבטים ותובל בבזיליקום תאילנדי ופלפל. אה, וכמובן, קלמרי.
 |
| סלט בניחוח ימי. |
הקלמרי הסגול שהגיע על גבי הסלט היה עשוי כראוי [יום יבוא ואכין אחד כזה] והוגש כמעט שלם, מה שהוסיף כיף ילדותי בחיתוך שלו לביסים אנושיים. מנה של תענוג שפחות מתאימה לחורף לדעתי, אבל טעימה בכל ימות השנה. באסה קטנה שהשתחלה לה פנימה היתה שערה שמצאתי בסלט הנהדר, ובאסה קצת יותר גדולה היתה שהצוות לא הגיב בשום ביטוי של סליחה או העברת העניין הלאה [ואם הוא העביר - אז העברתי את האחריות למנהל]. אמנם שערה קטנה, אבל עדיין. חבל.
 |
| חסכתי מכם את תמונת השערה. אין על מה. |
מה שנקרא במסעדה "סלט קיץ ירוק" התברר כהרבה חסה. הרבה מאוד חסה. וקצת מלפפונים פרוסים דק, עם ויניגרט טעים מעל. לא טרחתי לצלם את המנה, כי אין צורך בכך - גם עם דמיון של פקיד שומה אפשר לראות את התמונה בראש. לא בטוח שראויה להכנס תחת המנות הראשונות בעסקית - אולי אם מתמחרים את העסקית ב-10 שקלים פחות.
העיקריות הגיעו כמה דקות לאחר מכן, ונראו מפתות למדי. על הפסטה אני לא אפרט כי טעמתי ממנה ביס סמלי ולא מייצג, אז הרי לכם תמונה להפעלת הדמיון.
 |
| Legoman, striking again. |
על נקניקיות העגל לעומת זאת, ירדתי בשיא הכוח. הן היו טעימות מאוד, רכות מאוד והריחו כמו אחד מהשלבים שבסולם לגן עדן. ליד זוג הנקניקיות [המכובדות בגודלן, יש לציין] הגיע סלט כרוב סגול חם שמעולם עוד לא טעמתי, עשוי עם בירה ותפוחי אדמה. לדעתי הסלט המדובר מביס בעשרות מונים את הכרוב הכבוש המקובל, ואפילו לקולסלו שאני כל כך אוהב. מכובד ביותר. ליד כל העניינים ישבה לה ברוסקטה עם רוטב ורדרד מעגבניות טריות - עוד סייד מחמיא לנקניקיות. בובה.
 |
| כל חלק מהמנה - מוצלח יותר מאחיו. |
אז איך לסכם בקיצור? 7 במדד הזעתרן [69 שקלים על מנה ראשונה פירסט קלאס ומנה עיקרית משביעה וטעימה, בלי שתיה]. לא תצאו מפוצצים, אבל לגמרי מרוצים. מנת הסלט-מלא-חסה הורידה קצת, כמו גם היחס האדיש לשיערות באוכל. עדיין, אחזור לשם בשמחה פעם נוספת לטעום דברים חדשים.
ביוש.
