14 מרץ, 2014
רוטשילד 96, תל אביב-יפו
רוטשילד 96, תל אביב-יפו
פורים פורים פורים. החלטתי להתחפש למישהו עם יותר מדי כסף וללכת לבראנץ' ברוטשילד הוטל עם חברה. בדיעבד, זה לא היה יקר כלל, אבל פסיכולוגית, נהנינו במסעדת יוקרה. בקיצור, הגענו למלון ולא היה ממש ברור איפה מתחילה המסעדה ולמי צריך לפנות כדי לקבל שולחן, אבל פקידת קבלה סופר נחמדה קראה מהר מאוד למארחת שמצאה לנו שולחן פנוי בזריזות ודקה לאחר מכן הציעה לנו שולחן אחר - טוב הרבה יותר. אני אוהב התחלות טובות.
המלון מושך את העין כשעוברים בשדרה, בעיצובו הנקי והפשוט, עם המרפסות הקטנות ופסל הזמרים המפורסם. גם בחלקו הפנימי, ניכרת ההשקעה שבעיצוב המקום, בהידור מינימלי אבל מורגש היטב [כלי החרסינה, נגיעות הזהב, הריהוט המשובח וההרגשה של בית לורדים בריטי, כראוי למקום שמתגאה בשמירה על מורשתו של הברון דה רוטשילד]. מקריאה נוספת מתברר שהמלון מתגאה גם בהיותו מלון אקולוגי למדי שזו תמיד נקודת זכות גדולה.
מלצר אדיב ונחמד שנכנס באותו יום לדמותו של סופרמן [כבר אמרתי שמבוגרים בתחפושות זה הדבר הכי אדיר?] עזר לנו בהמלצתו לבחור את כיוון הארוחה והסכמנו על ארוחה קיבוצית שתתחיל ממנת ארוחת בוקר [ביצה וסלט כאלה] ותסתיים באקורד מתוק [ברד פודינג]. ותודה לקאל-אל על מילותיו.
תחילה הגיעה סלסילת לחם עם ריבות וגבינות. הגבינות היו רגילות למדי, צהובה, שמנת ולאבנה, לא משהו שמצריך פירוט מיותר. לעומת זאת הריבות היו אומייגאד אחד גדול. מצד אחד, ריבת עגבניות שרי שלא טעמתי כמוה מעולם, מתקתקה באופן מפתיע עם רמזים קטנטנים לחמיצות. מצד שני, ריבת תפוחים מעולה [ואני לרוב לא מפרגן לריבות], מתוקה אבל מאוזנת שגורמת לקחת עוד קצת על הסכין. לשמחתנו גם הריבות וגם הלחם התבררו כברי-ריפיל חופשי, אז לא מעט עגבניות שרי הקריבו את קליפתן עבורנו.
המנה ה"מלוחה" הגיעה מעט לאחר מכן ולא הותירה רושם ראשוני טוב מדי מבחינת המראה. זו היתה ביצה עלומה על טוסט עגול וקרם תרד, והתברר שהמראה לא מעיד על כלום. הביצה היתה עשויה בדיוק במידה שמאפשרת אורגזמה קטנה ברגע החיתוך, הקרם [שהיה יותר רוטב מאשר קרם] היה משובח גם הוא - מתקתק מעט, מלוח מעט, עם תבלין לא מזוהה ששידרג אותו פלאים. מפתיע היה לגלות כמה טוסט יכול להיות טעים, במיוחד אחרי שהוא שכב ברוטב במשך כמה דקות טובות.
המשכנו לנשנש לחם עם ריבות ורוטב-תרד לסירוגין, עד שהגיע הזמן המתוק. הזמנו ברד פודינג [Bread Pudding], שעוד לא טעמתי מעולם. המנה היתה מרשימה הרבה יותר מקודמתה, והגיעה עם תפוחים מקורמלים וקרם פרש. הריח היה אלוהי. קינמון, תפוח, שוקולד חם, ישו. הטעם עמד בציפיות: רך ומתוק, ביסים מסוימים עם שוקולד, ביסים אחרים עם קרם פרש, כל ביס, מלמיליאן. אני הייתי מכניס את המנה תחת תפריט הקינוחים בקלות, ומכתיר אותה בתור אחד משלושת הקינוחים הטובים שאכלתי בחודשים האחרונים.
האווירה היתה נהדרת במשך כל שהותנו שם. מוזיקת רקע נעימה וג'אזית ברובה בווליום הגיוני, הרגשה מעונבת אבל לא פלצנית מדי, נוף מעולה לשדרה ועשרות תחפושות אדירות [את המלך העירום ראיתם משוטט ברוטשילד?] ולבסוף שירות מעולה ומחיר ממש לא בשמיים [58 על ארוחת הבוקר הכוללת ביצה עלומה, סלט קטן, לחמים וריבות, בנוסף לשתיה קרה אחת, 43 לברד פודינג שהגיע עם שתיה חמה אחת] מעניקים את רוטשילד הוטל לארוחת הבוקר הטובה ביותר שאכלתי בתל אביב. 9 במדד הזעתרן.
אה, פורים נהדר לכולם!
 |
| מכירים? |
המלון מושך את העין כשעוברים בשדרה, בעיצובו הנקי והפשוט, עם המרפסות הקטנות ופסל הזמרים המפורסם. גם בחלקו הפנימי, ניכרת ההשקעה שבעיצוב המקום, בהידור מינימלי אבל מורגש היטב [כלי החרסינה, נגיעות הזהב, הריהוט המשובח וההרגשה של בית לורדים בריטי, כראוי למקום שמתגאה בשמירה על מורשתו של הברון דה רוטשילד]. מקריאה נוספת מתברר שהמלון מתגאה גם בהיותו מלון אקולוגי למדי שזו תמיד נקודת זכות גדולה.
 |
| לא צריך הרבה יותר מזה. |
מלצר אדיב ונחמד שנכנס באותו יום לדמותו של סופרמן [כבר אמרתי שמבוגרים בתחפושות זה הדבר הכי אדיר?] עזר לנו בהמלצתו לבחור את כיוון הארוחה והסכמנו על ארוחה קיבוצית שתתחיל ממנת ארוחת בוקר [ביצה וסלט כאלה] ותסתיים באקורד מתוק [ברד פודינג]. ותודה לקאל-אל על מילותיו.
 |
| שירות מכוכב אחר. |
תחילה הגיעה סלסילת לחם עם ריבות וגבינות. הגבינות היו רגילות למדי, צהובה, שמנת ולאבנה, לא משהו שמצריך פירוט מיותר. לעומת זאת הריבות היו אומייגאד אחד גדול. מצד אחד, ריבת עגבניות שרי שלא טעמתי כמוה מעולם, מתקתקה באופן מפתיע עם רמזים קטנטנים לחמיצות. מצד שני, ריבת תפוחים מעולה [ואני לרוב לא מפרגן לריבות], מתוקה אבל מאוזנת שגורמת לקחת עוד קצת על הסכין. לשמחתנו גם הריבות וגם הלחם התבררו כברי-ריפיל חופשי, אז לא מעט עגבניות שרי הקריבו את קליפתן עבורנו.
 |
| זה אמנם נראה כמו קטשופ ו[משהו], אבל זה פשוט מעולה. |
המנה ה"מלוחה" הגיעה מעט לאחר מכן ולא הותירה רושם ראשוני טוב מדי מבחינת המראה. זו היתה ביצה עלומה על טוסט עגול וקרם תרד, והתברר שהמראה לא מעיד על כלום. הביצה היתה עשויה בדיוק במידה שמאפשרת אורגזמה קטנה ברגע החיתוך, הקרם [שהיה יותר רוטב מאשר קרם] היה משובח גם הוא - מתקתק מעט, מלוח מעט, עם תבלין לא מזוהה ששידרג אותו פלאים. מפתיע היה לגלות כמה טוסט יכול להיות טעים, במיוחד אחרי שהוא שכב ברוטב במשך כמה דקות טובות.
 |
| סלט שלא מוזכר בטקסט היה נוכח בארוחה. |
 |
| מקרה הקנקן ומה שבתוכו חוזר שנית |
 |
| BAM |
 |
| טוסט של לורדים. סליחה, קלי. |
 |
| יותר טוב מחומוס. |
 |
| אין הרבה לומר. |
 |
| אי אפשר היה להפסיק לצלם. |
 |
| אחד המקומות האסתטיים. |
אה, פורים נהדר לכולם!
 |
| המלך והבגדים. |
