בראנץ' פלאוליתי

23 אוגוסט, 2014
תל אביב

אז השאלה המתבקשת הראשונה היא – מה זה פאלאו [דיאטה פלאוליתית, או במקור Paleo diet]? על דיאטת אנשי המערות שמעתי בעבר הרחוק באיזו כתבה אקראית באולפן שישי ולפני כמה שבועות עלה המושג Paleo בבראנץ' שבת כלשהו, עם אתגר רציני – לעשות את הבראנץ' הבא בסימן Paleo. אז הרעיון הוא פשוט – לאכול מה שבני אדם אכלו לפני המהפכה החקלאית – בשר, דגים, ביצים, פירות וירקות העונה ואגוזים שונים. יש גרסאות מחמירות יותר ופחות, שכוללות גם חלב, גבינות ודגנים מסויימים.

הרבה דעות יש על הדיאטה הזו, וכמה מחקרים כבר נעשו כדי לקבל מושג מדעי יותר האם זה מועיל או מזיק. אז בין תוצאות המחקרים הללו נראתה ירידה ברמות הסוכר בדם, ירידה בכולסטרול [הן הHDL- והן ה-LDL] וירידה קלה בלחץ הדם. רוב המקרים שבהן הדיאטה נמשכה לאורך זמן גם הובילו לירידה במשקל, אבל הרעיון הוא לאו דווקא זה, אלא פשוט שינוי התזונה לדברים שאנחנו אמורים לאכול, היסטורית.

אז ניסינו ליישם את הרעיון, וזה כמעט עבד. אז הנה כמה רעיונות לארוחת בוקר פלאוליתית, לאלו מכם שמחליטים לנסות משהו חדש.

קיש נטול-קראסט – ירקות פרוסים דק, כמעט מכל סוג שאתם יכולים לחשוב עליו [במקרה הזה, גזרים וקישואים], עם כמה ביצים טרופות היטב ותבלינים לפי הטעם הטוב. מסדרים הכל יפה יפה בתבנית וזורקים לתנור לכ-30 דקות, או עד שהבלילה מפסיקה לרקוד.

פנקייקי-ריזוטו – נכנס תחת קטגוריית הפלאו-לייט [אורז הוא דגן בן דגן בסופו של דבר]. מה עושים? הכינו ריזוטו [אורז דביק אחר יהיה גם לגיטימי] עם אילו תוספות שתרצו – בצל ירוק, עירית, פטריות וכן הלאה. אחרי שהאורז יתקרר מעט, תוסיפו לו ביצה או שתיים, וערבבו היטב. הדרך מכאן לפנקייקים עסיסיים קצרה מאוד. אם אתם מצב-רוח חוטא – אפשר לגרד קצת פרמז'ן או אלטרנטיבה אחרת שתשפר את האווירה. 

One for the shot

שקשוקייקון. נכון שקשוקה? אז היא פלאו בפני עצמה. איך אפשר להפוך אותה לקצת יותר מעניינת? בשר. אני בדרך כלל הולך על קבנוס פשוט כלשהו, אבל בייקון התברר כאלטרנטיבה יקרה וטעימה יותר. מה שצריך להקפיד עליו לפני שזורקים את הבייקון פנימה הוא לטגן את הבייקון עד שיהפוך מעט קריספי אחרת הוא יהפוך לרך וספוג כשהוא ישקע

בנוזלי השקשוקה.

שניצלים בלי פירורי לחם – כמו כל שניצל אחר שאתם מכירים, רק עם קמח שקדים וקמח קוקוס. אין הרבה מה להוסיף, חוץ מזה שזה יוצא טעים באופן מפתיע.  

עגבניות אפויות ממולאות. אכן, מנה מוזרה ביותר, אבל כל כך פשוטה להכנה. קחו עגבניות, חתכו להן את החלק העליון, רוקנו את התוכן, והוסיפו ביצה אחת לכל עגבניה. אם עוד לא קניתם את העגבניות, אז נסו לבחור את הגדולות שבהן, אחרת יקרה מה שקרה לנו, ושליש מהתוכן יישפך החוצה. תיבול קל ואפייה של 30-40 דקות, ותקבלו את התוצר הנאה הזה.

נשמע שדיאטה פלאוליתית לא קשה מדי לשמירה. בגדול צריך לוותר על לחמים, מאפים ומוצרי חלב. עוד לא החלטתי אם אני רוצה באמת לנסות את זה לתקופה, אבל גם אם כן – האופציות רחבות והרעיונות אינסופיים. אם בא לכם לקרוא עוד קצת, תוכלו להכנס לאחד מהלינקים האלה - מדע ופלאו, מידע כללי על פלאו, כתבה מעניינת מNerdfitness, וגם כתבה אחת ובודדה מטמקא.

Aaaaand - scene

קפה סוניה

20 מאי, 2014
סמטה אלמונית 1, תל אביב-יפו

לפני כמעט שנתיים ביקרתי בסוניה בפעם הראשונה, מה שהפך במהרה לפוסט השני בבלוג. כשאני קורא אותו היום זה מרגיש לי קצת מוזר, במיוחד בהתחשב בזה שאף פעם לא קראתי באמת פוסט מתחילתו ועד סופו, לא בזמן הכתיבה. בכל אופן, דרישה מצד חבר לבית קפה סולידי איפשהו באיזור השוק גרמה לקפה סוניה לקפוץ אצלי בראש וכך מצאנו את עצמנו שם לצהריים ביום בהיר ואביבי.

אחלה משחק עם סמל העירייה הקודם

אז למי שעוד לא מכיר את המקום, הוא צבעוני מאוד וביתי למדי, עם חצר פנימית חמודה ומלאה ציורי קיר [ראינו אחד בזמן לידתו, כבוד!] עצים בכל פינה והרבה מאוד ציפורים. אז למי מכם שנרתע מנשירת עצים ונחיתת מחטי אורנים [או עץ מחטי אחר] על ראשו ושולחנו - זה לא המקום בשבילכם. גם לאלו מכם שרגישים לציפורי דרור שובבות וללשלשת שעלולה למצוא את דרכה לצלחתם - המנעו.

לא נכביר במילים, כי אין יותר מדי מה לומר. התחלנו בטוסט דורותי עם גבינת גאודה, עגבניה ופסטו בלחם שחור, שהגיע לצד כמה עגבניות שרי וזיתים והיה טוסט כמו שטוסט צריך להיות - פריך במידה, גבינה מותכת היטב, ותכולה פשוטה ולא מורכבת מדי.

יחד עם הטוסט הגיעו נקניקיות מבשר לבן ורוזמרין, לצד כמה מלפפונים חמוצים וערימת חרדל תעשייתי [לא שאני מתלונן, אני חסיד גדול של הצהוב הזה]. אני יוצא מנקודת הנחה שהבשר לא נטחן במטבח והנקניקיות לא הוכנו במקום, ושואל את עצמי שתי שאלות: הראשונה - למה שתגישו מנה כזו? אמנם זה היה טעים ונחמד, אבל זו לא סיבה מספקת. שאלה שניה היא - למה לעזאזל הזמנתי את זה? ראו הסבר לשאלה הקודמת. אגב, אם אני טועה וזה נעשה במקום - אשמח להארה!

לא החלטתי מה אני חושב על צורת ההגשה.

התקדמנו הלאה למנה המרכזית - שקשוקה יוונית מהמון עלי תרד, גבינה בולגרית ושתי ביצים עגלגלות. לשקשקוקות תרד יש נטייה להפוך לנוזליות במיוחד וכך גם היה במקרה הנוכחי - המון נוזלי תרד במחבת היצוקה, ועליהם נחו העלים עצמם יחד עם כל התוספות. הביצים היו לא-עשויות בדיוק במידה הנכונה, מספיק כדי להיות מבושל ובו בזמן לנזול ולהצהיב הכל בחן. הלחם ה-so called מרוקאי שמגיע עם השקשוקה לא רע בכלל, כשהסלט הוא בעצם ערימה של ירקות חתוכים [אבל במחשבה שניה, זו ההגדרה של סלט]. סך הכל, נחמד.

לחם מרוקאי - זה לא.

גם הפעם סגרנו את הארוחה בנימה מתוקה, בדמות קראמבל בננות עם גלידת וניל. הגלידה היתה משובצת בוניל אמיתי, והקראמבל היה חם ופריך מהביס הראשון. מתוק-בננתי, עם מרקם מיוחד שכזה [כנראה שזה מה שקורה כשמתיכים בננה], בסיס שוקולדי והנאה שקטה ובטוחה.

קפה סוניה הוא עדיין בית קפה. אמנם לא ניסיתי כאן קפה עדיין, אבל האוכל הוא אוכל בית-קפה-י, לא משהו מפיל במיוחד, נחמד מאוד לארוחת צהריים קלה או בראנץ' שישי חביב, מחירים לא זולים אבל לא יקרים באופן חריג [נקניקיות רוזמרי 25, טוסט דורותי 26, שקשוקה יוונית 52, קראמבל בננה 34], אווירה נעימה, לשלשת שפספסה את המנה העיקרית ב-3 ס"מ ושירות אדיב. 7 במדד הזעתרן.

ועדת קישוט בפעולה.

ביושוש, נשתמע אחרי סין.