אוכל רחוב

ספטמבר, 2012
דנמרק וגרמניה

אז אחרי שבועיים אדירים באקלים מרענן אם כי נטול שמש, הגיע השלב של הנחיתה בארץ. הגוף כאן אבל הראש עדיין חצי שם - מה שאומר שזה זמן מושלם לפוסט נוסף מארצות נכר. הפעם, כמו שכבר הבנתם - מאכלי רחוב.

קופנהגן השווה

בואו נתחיל ונאמר שמטבח הרחוב הדני מתאפיין, כמו השכן הדרומי שלו מגרמניה, בעיקר בנקניקיות ונקניקים. עגלות מפוזרות ברחבי מרכז העיר לרווחת התושבים והתיירים, ואפשר למצוא שם נשנושים וארוחות במחירים די נוחים ביחס למסעדות ג'אנק פוד בינלאומיות שלא נזכיר את שמן (מתחרז עם מרטין לותר קינג, למשל). אז בחרתי לי דוכן חביב ברחוב סטרוגט ההומה H&Mים ואנשים, ויצאתי לדרך.

דוכן מבורך

הלכתי על בטוח - נקניקיית עוף מאורכת ופשוטה. ואז הגיעו התוספות ולקח לי דקה להתאפס על עצמי - לא הייתי מוכן לזה. נסגרתי על תוספות בצליות - בצל טרי ובצל מטוגן (בבלילה סטייל KFC) ומלפפונים חמוצים ענקיים. סטייה קטנה שלי גורמת לי לקחת תמיד נקניקיות עם מיונז וחרדל - יש לי סלידת-קטשופ מלידה בערך. 

מלא בצלים ועוד בצלים

התיישבתי לי על ספסל ליד פנסיונרית מקומית שזרקה פיסות לחם לכמה יונים אמיצות, והתחלתי לבלוס. קודם כל - הלחמניה (ויש להם לחמניות ומאפים אלוהיים!) הייתה קטנטנה כמו שבחיים לא ראיתי. זה מגדיל את אשליית הנקניקיה הארוכה (אהמ.). וזה היה טעים. שני סוגי הבצלים מגניבים את החך ביחד, כשאחד קריספי מאוד והשני בצלי מאוד, והמלפפון החמוץ בטעם שונה ממה שאני רגיל - אבל הרגיש הרבה יותר הום-מייד, עם נגיעה של שמיר.

Street food for a reason

כיף של מנה! עלה משהו כמו 15 שקל, שאמנם בארץ היה יכול להביא לשובע רציני יותר בדמות מנה וחצי של פלאפל - אבל שם זה זיל הזול וכיף לאכול.

המלצה קטנה שאמורה להיות ברורה מאליו, ובכל זאת אני נפלתי לפיתוי - אל תקנו את הנקניקיה שלכם בסבן-אילבן! הם בכל פינה, ומציעים בערך באותו מחיר. אבל זה פשוט גועל נפש, ויסלחו לי בעלי הרשת הענקית. נכנסתם לקנות משהו? תצאו בנימוס החוצה, תתקדמו 15 מטר ותמצאו דוכן רחוב.

רע!

טוב..

ועכשיו - שינוי מדינה, שינוי עיר. המבורג, גרמניה. כידוע, גרמנים חובבי נקניקיות בכל מצב ושעה אפשרית. מה שאומר שגם ברחובות העיר תוכלו למצוא אותן - אם כי לא בשפע כמו שאפשר לחשוב. גם כאן, ברחוב הקניות המרכזי - שלא אנסה אפילו לכתוב את השם שלו (מתחיל במ' ונמשך לאורך 14 אותיות בערך) - מצאתי לי דוכן\בר שמציע מאכלים מהירים ומקומיים.

That's how they roll...

ברוב תמימותי ניגשתי למוכרת וביקשתי הוט-דוג. היא כמעט טרפה אותי במבט שלה. "נו הוט דוג!" נבחה עליי. ולידי כולם אוכלים נקניקיות! אחרי כמה שניות נוספות של נפנופי ידיים ומלמולים בגרמנית קלוקלת הצבעתי על הקארי-וורסט (או בלשון עם זר - Currywurst). ואז היא הבינה אותי. הטעות כמובן הייתה שלי כשהתייחסתי לנקניק היקר שלהם בתור נקניקייה. אופסי.

בזריזות (4 שניות בלחץ) הכינו לי את המנה - נקניק חתוך ברוטב אדום (קטשופ מתובל היטב בקארי) עם אבקת קארי ממעל. לא שאלתי, ולא רציתי לשאול, ממה עשוייה הנקניקיה (נקניק!!) וכשחזרתי לארץ גיליתי שחטאתי גם כאן (הפעם הנוספת הייתה במודע.. פוסט שעוד יגיע) ואכלתי בשר חזיר. מה שכן, זה היה טעים בטירוף.

נקניק חטאים

אבל חטאים טעימים

המנה (3 יורו לקטן - שוב, 15 שקל) לא תשביע אדם בוגר אבל אחותה הגדולה ב10 שקלים תוספת תעשה את העבודה. הנקניק מוגש בקערית נייר, לצד לחמניה עגולה רכה, שעוזרת בספיגת הטעמים מהרוטב האדמדם. כמו דג מרוקאי, רק עם חריף אחר. וחזיר.

מי שטוב לו ושמח שיגמור הכל

למרות התיבול הכבד, שאני לא חסיד גדול של דברים כאלה - המנה הייתה מעולה, מחממת ביום הסגרירי האופייני כל כך לעיר המפעלים הצפונית ואפילו טיפונת חריפה וממש הצטערתי שניסיתי אותה רק ב20 דקות שלפני הרכבת שלי חזרה לדנמרק.

שורה תחתונה - אחלה נקניקיות ונקניקים שם באירופה הקרירה. גם הזולים שבהם. פרוסט.