1 נובמבר, 2013
קינג ג'ורג' 77, תל אביב-יפו
קינג ג'ורג' 77, תל אביב-יפו
טוב אז בגדול זה פוסט אקספרס. את עד העצם אקספרס גיליתי לפני שבוע וחצי בערך [את הסניף שעל אבן גבירול] והתפריט המינימלי והעיצוב הפשוט ממש גרמו לי לרצות לנשנש שם המבורגר כשיזדמן לי. כמו אות משמיים, שבוע לאחר מכן גיליתי שבמרחק של 2 דקות הליכה מהדירה המהממת שלי פותחים סניף חדש. שאני לא אלך?
בשישי בצהריים, כשהעיתוי צועק חומוס באבו דאבי, גררתי כמה חברים למסעדונת החדשה שנפתחה ערב לפני לטובת ניסוי כלים ראשון [טוב, אם להיות כנים, בערב שלפני כן ניסיתי כבר את הצ'יפס שלהם - והייתי מבסוט]. הזמנתי את המנה עם הקציצה הבודדת והוספתי גבינה [תמורת 3 שקלים] וצ'יפס בצד.
בשניות הבודדות שהמתנו למנה [באמת, שניות בודדות. הם ממש הפנימו את הרעיון בפאסט פוד ולפחות באותו יום הצליחו ליישם אותו יופי] המשכתי להתרשם מכל הצבעים [אני חובב צבעים מושבע. אולי בגלל זה גוגל יודעים עליי הכל] שממחישים את ההמבורגר על רכיביו השונים [אם אתם לא מצליחים לנחש מה כל צבע אומר, יש בעיה. אבל יש גם מקרא על הקיר].
התיישבנו לבלוס בחוץ על גבי שולחנות האלומיניום הפשוטים וכצפוי - האוכל לא היה מאכזב. המבורגר פשוט אבל טעים, מוגש אמריקה-סטייל עטוף מכמעט כל הכיוונים, מה שמאפשר זלילה תוך לכלוך מינימלי. הבעיה היחידה שמצאתי בשיטה הזו היא הוספת הרטבים - בסופו של דבר, סיכוי סביר שאני חושק בהמבורגר נוטף מיונז והעדר בקבוקים לחיצים מקשה על השגת המטרה. פטנט אופציונלי עלה בדמות כפיות הגלידה - קצת כוח רצון ויכולות כירורגיות יאפשרו לרוב האנשים להחדיר שליכטה של מיונז למעמקי הלחמניה.
הצ'יפס היה אליפות ישראל. מוגש בצורה נוחה, קריספי מספיק ובכמות מספקת, ונטול כל יומרות פלצניות. הטבה שאני בחרתי לוותר עליה היא שתיה עם ריפיל חופשי ב-10 שקלים [אמרנו אמריקה?], שיכולה למלא את הקרביים תוך רגע, אבל מצד שני לי אישית היא עושה פחות טוב.
שורה תחתונה? המחיר סביר, למרות שהיה יכול להיות זול יותר לקציצות 120 הגרם [25 שקלים להמבורגר חד שכבתי, 3 שקלים לתוספת גבינה, 8 שקלים לקרטון צ'יפס]. מושלם למאנצ' לילה, לדעתי האישית פחות לארוחת צהריים, למרות שנהניתי ואחזור כנראה גם בשעות האור. ביוש.
 |
| Wrap Wrap |
בשישי בצהריים, כשהעיתוי צועק חומוס באבו דאבי, גררתי כמה חברים למסעדונת החדשה שנפתחה ערב לפני לטובת ניסוי כלים ראשון [טוב, אם להיות כנים, בערב שלפני כן ניסיתי כבר את הצ'יפס שלהם - והייתי מבסוט]. הזמנתי את המנה עם הקציצה הבודדת והוספתי גבינה [תמורת 3 שקלים] וצ'יפס בצד.
בשניות הבודדות שהמתנו למנה [באמת, שניות בודדות. הם ממש הפנימו את הרעיון בפאסט פוד ולפחות באותו יום הצליחו ליישם אותו יופי] המשכתי להתרשם מכל הצבעים [אני חובב צבעים מושבע. אולי בגלל זה גוגל יודעים עליי הכל] שממחישים את ההמבורגר על רכיביו השונים [אם אתם לא מצליחים לנחש מה כל צבע אומר, יש בעיה. אבל יש גם מקרא על הקיר].
 |
| הו אלוהי הצבע |
התיישבנו לבלוס בחוץ על גבי שולחנות האלומיניום הפשוטים וכצפוי - האוכל לא היה מאכזב. המבורגר פשוט אבל טעים, מוגש אמריקה-סטייל עטוף מכמעט כל הכיוונים, מה שמאפשר זלילה תוך לכלוך מינימלי. הבעיה היחידה שמצאתי בשיטה הזו היא הוספת הרטבים - בסופו של דבר, סיכוי סביר שאני חושק בהמבורגר נוטף מיונז והעדר בקבוקים לחיצים מקשה על השגת המטרה. פטנט אופציונלי עלה בדמות כפיות הגלידה - קצת כוח רצון ויכולות כירורגיות יאפשרו לרוב האנשים להחדיר שליכטה של מיונז למעמקי הלחמניה.
 |
| כל אחד יכול להעזר במנה של שמחה על מגש מפעם לפעם |
 |
| Mayo challenge? Accepted |
הצ'יפס היה אליפות ישראל. מוגש בצורה נוחה, קריספי מספיק ובכמות מספקת, ונטול כל יומרות פלצניות. הטבה שאני בחרתי לוותר עליה היא שתיה עם ריפיל חופשי ב-10 שקלים [אמרנו אמריקה?], שיכולה למלא את הקרביים תוך רגע, אבל מצד שני לי אישית היא עושה פחות טוב.
 |
| שלא תשכחו לרגע את חשיבות הצבע בחיים |
שורה תחתונה? המחיר סביר, למרות שהיה יכול להיות זול יותר לקציצות 120 הגרם [25 שקלים להמבורגר חד שכבתי, 3 שקלים לתוספת גבינה, 8 שקלים לקרטון צ'יפס]. מושלם למאנצ' לילה, לדעתי האישית פחות לארוחת צהריים, למרות שנהניתי ואחזור כנראה גם בשעות האור. ביוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה